מורכיוותא

מוֹרְכִיוָותָא, מוֹרְכִיוָאתָא, מוֹרְכִיָיתָאf. pl. (אֲרַךְ; cmp. אֲרוּכָה I) long boards, esp. the trough at the well (h. רהטים). Targ. Y. I Gen. 24:20 (ed. Amst. מוֹרבִּיּוֹת, corr. acc.; Y. II ואחתת מורביה, corr. acc.). Ib. 30:38; 41 (Y. II מָרְכְּיוֹתָא, corr. acc.). Targ. Y. Ex. 2:16 (ed. Amst. מורביוותא, corr. acc.).